החלטה בתיק ס"ע 38143-04-12 - פסקדין

1.   ביום 17.10.12 הגיש התובע בקשה לאישור תובענה ייצוגית. מספר חודשים לפני הגשת הבקשה הגיש התובע את תביעתו האישית לבית הדין בתיק ס"ע 38143-04-12 וביום 30.11.12 קבע כב' סגן הנשיאה, השופט טננבוים, כי התיקים יאוחדו בפני.

2.   ביום 18.10.12 הגיש התובע לבית הדין הארצי, בקשה להצטרף להליך הערעור בע"ע 16988-11-11 בעניין אסתר לסרי. תיק זה הינו ערעור על החלטה של כב' השופטת מאירי (ס"ע 19035-05-10) שבו דחתה בקשה של העובדת אסתר לסרי לאישור תובענה ייצוגית נגד הנתבעת.

בבית הדין הארצי ממתין התיק למתן פסק דין.

ביום 4.11.12 דחה בית הדין הארצי את בקשת התובע להצטרף להליך הערעור בנימוק:

" ככלל 'ההליך הטבעי' בבקשה לאישור תובענה ייצוגית הוא בבית הדין האיזורי המהווה את הערכאה הדיונית. בערכאה זו יכולים להתברר כל ההיבטים הכרוכים בבקשה לאישור התובענה הייצוגית, ובכלל זה שמיעת ראיות ככל שהיא נדרשת בהליך המדובר. כך גם סבר המבקש שהגיש בעצמו בקשה נפרדת לאישור תובענה יצוגית. בכך הלך המבקש בדרך המלך הראויה להתנהלות הליך מעין זה....

התובע הגיש לבית הדין הארצי בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית הדין וביום 15.11.12 דחה בית הדין הארצי את בקשתו.

3.   ביום 12.11.12 הגישה הנתבעת בקשה להאריך את המועד להגשת תגובתה בבקשה לאישור התובענה הייצוגית, כך שהיא תוגש 30 יום לאחר שיינתן פסק הדין של בית הדין הארצי בתיק בעניין אסתר לסרי.

בבקשתה להארכת מועד טענה הנתבעת, כי יש להמתין עם התקדמות התיק שבפנינו, שכן אם יתקבל הערעור בבית הדין הארצי, וההליך יחזור לבית הדין האיזורי אזי יהיה צורך לאחד את שני ההליכים בפני אותו מותב והנתבעת תוכל להגיש תשובתה לשני ההליכים יחד.

4.   התובע התנגד לבקשה להארכת המועד. לטענתו, מהחלטת בית הדין הארצי אשר דחתה את בקשתו להצטרף להליך הערעור, ניתן ללמוד כי בית הדין הארצי סבור כי על הבקשה של התובע לאישור תובענה ייצוגית להתברר בנפרד.

5.   ביום 12.1.2013 ניתנה החלטתי לפיה "על פניו יכולה להיות השלכה להכרעת בית הדין הארצי להמשך ניהול התיק דנן ו/או לחלקו" וכי על התובע להודיע "האם הינו מסכים למחוק מבקשתו ותביעתו הייצוגית את רכיב אי ביצוע הפרשה לפנסיה והפרשי תשלומם בגין פנסיה ולהשאיר על כנו רק את רכיב התביעה הנוסף שעניינו צו עשה המורה לנתבעת ליתן לחברי הקבוצה הודעה בהתאם לחוק הודעה מוקדמת לעובד (תנאי עבודה), תשס"ב - 2002"

6.   בהמשך להחלטתי הודיע התובע כי מאחר שקבוצת העובדים בעניין לסרי הוגדרה כקבוצה של העובדים שעבדו בשבע השנים שקדמו להגשת התובענה האישית ומאחר שהתובענה האישית בעניין לסרי הוגשה ביום 5.5.2009, הרי שהוא יצמצם את הקבועה ויעמידה על העובדים שהועסקו אצל הנתבעת מיום 6.5.2009 ואילך.

7.   בתגובתה טענה הנתבעת כי אמנם התובענה האישית של הגב' לסרי הוגשה ביום 5.5.2009 אולם כי הבקשה לאישור התובענה כתובענה הייצוגית באותו עניין הוגשה רק בחודש 3/2010 ולפי הוראת סעיף 26(א) לחוק התובענות הייצוגיות, תשס"ו - 2006, המועד הקובע לעניין התיישנות הינו מועד הגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, ולפיכך לא ברור מדוע החליט התובע כי הקבוצה שהוגדרה בעניין לסרי הינה העובדים שעבדו 7 שנים לפני מועד הגשת התובענה האישית. לפיכך, לטענת הנתבעת, ככל שירצה התובע לתקן את קבוצת התובעים יש לתקנה לעובדים שהחלו לעבוד בנתבעת החל מחודש 4/2010. התובע הגיש תשובה לתגובת הנתבעת.

להלן החלטתי:

8.   הבקשה שהוגשה בתיק בעניין לסרי לאישור התביעה כתובענה ייצוגית אכן הוגשה רק ביום 22.3.2000 (כמעט שנה לאחר שהוגשה התביעה האישית של הגב' לסרי). עם זאת, באותה בקשה הוגדרה במפורש, בסעיף 2 שעניינו "הגדרות", "התקופה הקובעת" - "התקופה הקובעת היא 7 שנים שלפני הגשת כתב התביעה בתיק זה".

עוד עולה מההגדרות באותה בקשה, כי "כתב התביעה" הינו כתב התביעה האישי שהגישה הגב' לסרי נגד הנתבעת (לעומת כתב התובענה הייצוגית).

כתב התביעה האישי של הגב' לסרי הוגש ביום 5.5.2009 ולפיכך מוגדרת "התקופה הקובעת" באותה בקשה בעניין לסרי כתקופה של 7 שנים שקדמו ליום 5.5.2009, כפי שטען התובע בהודעתו ולפיכך רשאי הוא להגיש בקשה מתוקנת כך שיצמצם את הקבוצה ויעמידה על העובדים שהועסקו אצל הנתבעת מיום 6.5.2009 ואילך.

9.   לפיכך יגיש התובע בקשה מתוקנת לאישור התביעה כתובענה ייצוגית בהתאם לאמור, וזאת בתוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.

10.  נוכח התיקון המבוקש על הנתבעת תגיש כתב תשובה, בתוך 30 ימים (בהתאם לבקשתה בסעיף 19 לתגובתה) ואין אני נעתרת לבקשתה להארכת מועד, נוכח שינוי עמדת התובע, כמפורט.

11.  התובע יהא רשאי להשיב בתוך 30 ימים מיום קבלת כתב התשובה.